רקע כללי

החברה הנה חברה קבלנית לביצוע עבודות תת ימיות שמאחוריה ניסיון עשיר  בביצוע עבודות ימיות, צלילה  ,הקמה ותחזוקת מתקנים ימיים ותת- ימיים.

אבי ברסלר מנהל החברה עוסק בעבודות צלילה למעלה מ- 40 שנה.

"שטחי העבודה" שלנו נמצאים ב:

– ימים ואגמים –עם התמחות מיוחדת רבת שנים בצלילות בים המלח.

– מאגרי מים למיניהם- מאגרי השקיה, ברכות חמצון, מכלים, צינורות, מגדלי קירור, מגדלי מים נחלים, אגמים מלאכותיים, תעלות וכד'.

– מפעלי תעשיה ותחנות כח.

מדיניות הבטיחות בעבודה

מטבע הדברים עבודות בצלילה מחייבת תכנון מדויק ככל האפשר, הקפדה על כללי בטיחות, הכנת תרחישים, מקרים ותגובות.

משום כך, אנו מקפידים לבצע ישיבות תכנון, תדריכים ותיאומים עם כל הגורמים הנוגעים לנושא העבודה עד קבלת ביטחון מלא כי הכל תואם בצורה הטובה ביותר.

חברת ברסלר עבודות ימיות אימצה מרצון את ה COP לצלילה תעסוקתית של מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית

אמצעים וציוד

ברשות החברה ציוד יעודי ממיטב היצרנים בעולם לביצוע משימותיה בצורה היעילה והבטוחה ביותר כדי להבטיח קבלת טיב מעולה.

כל הציוד נבדק ומטופל באופן קבוע ובסטנדרט גבוה לצמצום האפשרויות של כשל .

משהו אישי מאבי ברסלר

אינני זוכר מתי חיידק הצלילה נדבק אלי. הורי מספרים שבגיל צעיר מאוד בטרם ידעתי לשחות הייתי חוצה את בריכת השחייה בצלילה. לי יש זיכרון אחד מעורפל בו אני חוצה את בריכת השחייה בצלילה לעבר רגלי אבי שעמד בצידה השני.

זיכרון אחד ברור לחלוטין אני זוכר שכילד היה לי ספר ילדים ובו תמונה של ילד צולל צלילה חופשית רק עם מסכה ושנורקל, למותניו הייתה חגורה שמחוברים לה שני מכלים הנראים כמו מימיות צבאיות ישנות. אחד בכל צד של גופו הצנום.

אני זוכר את עצמי בבירור, לוקח את מימיית הצבא של אבי, חוגר אותה למותני ומדמיין שאני חוקר את המצולות תוך כדי זחילה לרגלי אמי על רצפת המטבח.

כנראה שאז כבר נשביתי בקסמי המעמקים.

בתיכון כבר פגשתי את המודעה של גדנ"ע צלילה. את ההמשך אתם ודאי יכולים לתאר לעצמכם.

את עבודת הצלילה הראשונה ביצעתי בבריכת שחיה פרטית בה התבקשתי לנקות אריחי הבריכה מהירוקת שהצטברה בחודשי החורף. ברור שהחליפה הייתה בשתי מידות גדולה מממדי גופי ואני עדיין זוכר את המאבק הנפשי בקור העז והנחישות לא לצאת מהמים לפני שסיימתי לנקות.

אח""כ צבא והחיים החלו לנתב אותי בדרכם שלהם.

השילוב של היכולת וההבנה הטכנית שנולדתי איתם יחד עם המשיכה לצלילה ניתבו אותי באופן טבעי לביצוע עבודות מתחת למים.

פרויקט ועוד פרויקט, צלילה ועוד צלילה, הכשרה ולימוד, בהתחלה זה נראה כאתגר מרתק לבחור בן עשרים פלוס שמתנסה בחוויות העולם. בשלב מסוים הבנתי שבשבילי זה כבר מקצוע  לחיים. אני זוכר את הפעם הראשונה שהייתי צריך למלא טופס רשמי ובו נתבקשתי לציין מה מקצועי. כשכתבתי בפעם הראשונה "צולל מקצועי", התרגשתי. רעדה לי היד.

ההתרגשות מתעמעמת עם השנים אך לא התשוקה.

הצלילה היא רק הדרך אל העבודה של הצולל המקצועי.  צלילה מקצועית לביצוע עבודות תת ימיות צופנת בחובה לא מעט מסתורין. הראות המוגבלת, התפיסה המרחבית המעוותת, הקור או החום, אי הנוחות עם הציוד המסורבל, חוסר הוודאות לגבי גורמים נוספים שיש מסביבך ומשפיעים על ההצלחה או הכישלון במשימה. כל אלו דורשים תכנון מדוקדק של שלבי הביצוע  ונהלי הבטיחות.

אלו הדברים שאני כה אוהב בצלילה המקצועית. זה האתגר שבה. אני זוכר לא מעט לילות בהם לא יכולתי להירדם מרוב תכנונים החוזרים במוחי שוב ושוב. מה אעשה בכ לשלב ושלב? מה יכול להשתבש? מה יהיה על בן זוגי לצלילה?

במהלך השנים התנסיתי במגוון רב של עבודות תת ימיות, ריתוך תת ימי וחיתוך תת ימי הן העבודות הנתפסות כזוהרות ביותר. כל אחד ששומע שאני צולל מקצועי ישר שואל אתה גם מרתך מתחת למים? אבל האמת האפורה היא שרוב העבודות הן אינם ריתוך תת ימי. העבודות התת ימיות הן רבות אך העיקריות שבהן הן אלו:

1. ריתוך וחיתוך מתחת למים
2. הרכבת קונסטרוקציה מתחת למים
3. יציקת בטון תת מימי
4. סקרים תת ימיים
5. חפירה וניקוי תת ימיים,
6. איתור, חילוץ והצפה בעזרת ציוד איתור ומצנחי הצפה

ואף שחלפו להם יותר משלושים שנות צלילה וביצוע עבודות תת מימיות, אני עדיין משתוקק לצלילה. הביצוע הנכון והקרוב ביותר למושלם הוא בנפשי.  המוטו שלי ושל העובדים איתי תמיד להתמסר לעבודה. תמיד להתאמץ ככל יכולתי ממש עד  ש "יעמוד סמבטיון וימחא לנו כף על ביצוע מושלם נקי ושלם" – למי שמכיר את מילות השיר.

אז אם כבר שירים הזכרתי, ישנו שיר אחד שנדמה לי שכתבו אותו לאנשי העבודה מתחת למים ואלי הוא נראה מתאים ככפפה ליד. הזמרים הנפלאים הם פול סיימון וארט גורפינקל הלו הם סיימון וגורפינקל המפורסמים והשיר  הוא צלילי הדממה Sound of silence. השיר נכתב בערך בשנה בה נולדתי אך מילותיו כל כך מתאימים לי שאני רוצה לשתף אתכם בפרשנות שלי לשיר ( ישנם מספר תרגומים לעברית אבל בחרתי אחד שנראה לי ביותר)

השיר פותח בפנייה של אדם אל האפלה וקורא לה ידידתי.

Hello darkness, my old friend

אח"כ מגיע החיזיון שזרעיו נבטו בראשו של המשורר, השיר הוא בעצם תיאור החיזיון.

הכותב הולך ברחובות של בזלת (בהקבלה: במים עכורים)  הוא מתאר את הרחובות כקרים וטחובים (מים קרים וסוערים) והוא מספר שכשעמד באורו הקלוש של פנס רחוב (פנס צלילה) וניסה להתעלם מהרחובות הקרים והרטובים הוא ראה אור ניאון מסנוור.

יש לשים לב לביטוי "סובבתי את גבי לקר ולרטוב" (כלומר התעלמות מהקשיים הסביבתיים) ואז קלטו עיניו את אור הניאון המסנוור, הוא חשב ששם אולי ימצא את החום והיובש המיוחל (לעבוד במקצוע סטנדרטי  רופא או עו"ד) .

ואז האור מתואר כאור ערום,  לא חם, לא ידידותי, לא מזמין.

באור הזה עומדים אלפי אנשים, בדממה. הם מדברים ולא אומרים מאום, הם שומעים בלי להקשיב לכלום, הם כותבים שירים אך אותם הם לא ישירו לעולם

בקולם,

יפריעו

לצלילי השקט

הם מתפללים לאלוהי הניאון שיצרו ואינם רואים את הכתובת על הקיר.

השיר מסתיים במילים שמעו לי, אחזו בידי ואגלה לכם את האמת…..

תשוקה, חריצות, מסירות, נחישות והקרבה ושימת לב לפרטים הם אלו הם אבני הבניין של השלמות. אצלנו לא מדברים הרבה,אצלנו עושים בנחישות וענווה.

שלכם בידידות,

אבי ברסלר